English site ↗
ספרות · משפט · מקורות יהודיים

יאיר אלדןסופר, משורר וחוקר

״לאנשים נטייה לשכוח, ממיני סיבות, חלקן מוצדקות, שחוק הוא גם שיר״

חוקים כמו שירים
דיוקן יאיר אלדן
יאיר אלדן · צילום: יפעת זילברשטיין

אודות

יאיר אלדן הוא סופר, משורר וחוקר ישראלי המלמד בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. עבודתו נעה בין משפט, ספרות, מקורות יהודיים וחקר סכסוכים. מחקרו על הנידוי בספרות חז״ל הוביל לעיסוק מתמשך בדרך שבה קהילות מגדירות גבולות, מפעילות סמכות ומנהלות מחלוקת.

בספר נידוי, מוות ואבלות הוא עוסק בגבולות הקהילה בספרות חז״ל; ברומן חיי חוק הוא בוחן כוח, מגדר ויחסים דרך יומניה של מנהיגה בדיונית; ובחוקים כמו שירים הוא כותב מסות על משפט, פוליטיקה ותרבות.

לפניות: yair.eldan@gmail.com

ספרים

כריכת הספר נידוי, מוות ואבלות
נידוי, מוות ואבלותרסלינג, 2011

מחקר על נידוי ואבלות בספרות חז״ל ועל גבולות השייכות לקהילה.

לפרטי הספר ↗
כריכת הספר משיחיות? עבודה זרה! ההגיון הפנימי של המסכת במשנה
משיחיות? עבודה זרה! ההגיון הפנימי של המסכת במשנהכרמל, 2011

קריאה במסכתות המשנה כיצירות שלמות, בעלות מהלך פנימי ורעיוני.

לפרטי הספר ↗
כריכת הספר מפת הגוף
מפת הגוףפרוזה · ידיעות ספרים, 2011

ספר פרוזה מאת יאיר אלדן.

לפרטי הספר ↗
כריכת הספר המכתב
המכתבעם אורנה ראובן · כתר, 2016

רומן שנכתב עם אורנה ראובן וראה אור גם בתרגום לאנגלית.

המהדורה האנגלית יצאה מחדש ב־2026 בשם Since I Saw You Last.

למהדורה האנגלית באמזון ↗למהדורה העברית ↗
כריכת הספר משהו רוחני זורם כביכול
משהו רוחני זורם כביכולעם שולמית אלמוג · כרמל, 2021

יצירה משותפת עם שולמית אלמוג.

לפרטי הספר ↗
כריכת הספר חיי חוק
חיי חוקפרוזה · ידיעות ספרים, 2023

שלושה פנקסים של נעמי יהב המספרים על עלייתה לשלטון ונפילתה של ראש מפלגת נשים בישראל על רקע מציאות בדיונית.

לפרטי הספר ↗
כריכת הספר מה שהיה להוכיח
מה שהיה להוכיחשירה · התחנה הוצאה לאור, 2026

ספר שירה הנע בין זיכרון, יחסים, מלחמה וחיי היומיום.

לפרטי הספר ↗
כריכת הספר חוקים כמו שירים
חוקים כמו שיריםשמונה מסות קצרות על משפט, פוליטיקה ותרבות · רסלינג, 2026

שמונה מסות קצרות השוזרות משפט, פוליטיקה ותרבות.

לפרטי הספר ↗

מאמרים ופרקים

הזמן הפוליטי, השיפוטי והאמנותימתוך: חוקים כמו שירים: שמונה מסות קצרות על משפט, פוליטיקה ותרבות · רסלינג, 2026, עמ׳ 11–27שפת הפרסום: עבריתלקריאת המסה בעברית (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
ארכיטיפ הטראומה היהודי־ישראלי (ועל היתכנותם של ארכיטיפים יהודים בכלל)מתוך: חוקים כמו שירים: שמונה מסות קצרות על משפט, פוליטיקה ותרבות · רסלינג, 2026, מסה 8, עמ׳ 97–110שפת הפרסום: עבריתלקריאת המסה בעברית (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
״לא תעמד על דם רעך״ – גלגולו של רעיון ורישומיו על החברה בישראלאקדמות יא, עמ׳ 7–37שפת הפרסום: עבריתלקריאת המאמר בעברית (PDF)לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
הכניסה לגן עדן – עגנון כיוצר מדרשי ומבקר חברתידעות 17, עמ׳ 35–37שפת הפרסום: עבריתלקריאת המאמר (PDF)
החתירה היהודית לחוסר וודאות באמצעות הדמיון: תבניות של זהות יהודית בוויכוח על כינון החוקהאקדמות טז, עמ׳ 109–134שפת הפרסום: עבריתלקריאת המאמר (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
״בית״ ו״התגלות״ – מטאפורות במרחב הסכסוך על החוקה בראשית המדינהאנליזה ארגונית 12, עמ׳ 32–47שפת הפרסום: עבריתלקריאת המאמר (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
משנת תענית – פנומנולוגיה של ציבור החי בצל הנידויאקדמות יט, עמ׳ 165–182שפת הפרסום: עבריתלקריאת המאמר (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
״עמנו בכל גלגולנו״ – עיון ב״הגלגול״ לאפלפלדבתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד, עורכים אבי שגיא ואבידב ליפסקר, אוניברסיטת בר־אילן, 2011שפת הפרסום: עבריתלקריאת המאמר (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
מסכת מכות – עבריינים, המרת עונש ומה שביניהםפרק ראשון מתוך: משיחיות? עבודה זרה! ההגיון הפנימי של המסכת במשנה, כרמל, 2011שפת הפרסום: עבריתלקריאת הפרק בעברית (PDF)לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
מסכת סוטה - חורבן מנהיגות ומשיחיותמתוך: משיחיות? עבודה זרה! ההגיון הפנימי של המסכת במשנה, כרמל, 2011שפת הפרסום: עבריתלקריאה לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
אבל רבתי שמחות - חרדת המוות ועבודת האבלמתוך: משיחיות? עבודה זרה! ההגיון הפנימי של המסכת במשנה, כרמל, 2011שפת הפרסום: עבריתלקריאה
מסכת שבת - לסגור את דלת הביתמתוך: משיחיות? עבודה זרה! ההגיון הפנימי של המסכת במשנה, כרמל, 2011שפת הפרסום: עבריתלקריאה לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
חוקים מספרים סיפורים - מבוא לקריאה גדולה בחוקים ומסכתותמתוך: משיחיות? עבודה זרה! ההגיון הפנימי של המסכת במשנה, כרמל, 2011שפת הפרסום: עבריתלקריאה לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
איזה גועל: מבט אחר על פרשת תנובה נ׳ ראביעם יופי תירוש · בתוך: לחם חוק: עיונים במשפט ואוכל, 2017, עמ׳ 375–409שפת הפרסום: עבריתלקריאת המאמר (PDF)
Milk, Adulteration, Disgust: Making Legal Meaningעם יופי תירוש · בתוך Making Milk, בעריכת Mathilde Cohen ו־Yoriko Otomo, 2017, עמ׳ 99–116שפת הפרסום: אנגלית
חוקים כמו שיריםמתוך: חוקים כמו שירים — שמונה מסות קצרות על משפט, פוליטיקה ותרבות, רסלינג, 2026, עמ׳ 29–37 · אודות 9, 2018 ↗שפת הפרסום: עבריתלקריאת המסה בעברית (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
״יש מקום אחרי היער״מתוך: חוקים כמו שירים — שמונה מסות קצרות על משפט, פוליטיקה ותרבות, רסלינג, 2026, עמ׳ 39–52שפת הפרסום: עבריתלקריאת המסה בעברית (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
כיתה ודמוקרטיהמתוך: חוקים כמו שירים — שמונה מסות קצרות על משפט, פוליטיקה ותרבות, רסלינג, 2026, עמ׳ 87–96שפת הפרסום: עבריתלקריאת המסה בעברית (PDF) לקריאת התרגום לאנגלית (PDF)
מעברים חתרניים – על הספר ״בוא זמני״ מאת גלעד מאיריעיתון 77, גיליון 399, 2018, עמ׳ 14שפת הפרסום: עבריתלקריאה ↗
החיים שאחרי הקריאה – על הספר ״לוטשת אין״ מאת אורית מיטלעיתון 77, גיליון 432, 2023, עמ׳ 14–15שפת הפרסום: עבריתלקריאה
LAWעם שולמית אלמוג · Falling in Law, יולי 2026שפת הפרסום: אנגליתלקריאה ↗

פרסומים נוספים וקובצי מאמרים מופיעים גם בפרופיל Academia.edu.

שירים

מבחר מתוך הספר מה שהיה להוכיח (התחנה הוצאה לאור, 2026).

בַּהַתְחָלָה חַיִּים

אֲכִילָה, הַפְרָשָׁה, כְּאֵב וּבְכִי, צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל. אַחַר כָּךְ אָמָּנוּת. כְּלוֹמַר הִתְבּוֹנְנוּת. וְאַחַר כָּךְ שִׁעְבּוּד הַחַיִּים לְטוֹבַת הָאָמָּנוּת. כְּלוֹמַר פְּגִיעָה עַצְמִית לְצֹרֶךְ כְּתִיבָה. וְאַחַר כָּךְ שִׁעְבּוּד הָאָמָּנוּת לְטוֹבַת הַחַיִּים. הַכָּרָה, וְכָבוֹד, וּנְסִיעוֹת, וְתוֹדוֹת בְּסוֹף סְפָרִים. וְאַחַר כָּךְ אָמָּנוּת מִתּוֹךְ הַחַיִּים. הִתְנַגְּדוּת בַּיָּדַיִם, בַּקְּרָבַיִם, בַּצִּפָּרְנַיִם, בָּאֶצְבָּעוֹת. וְאַחַר כָּךְ חַיִּים. כְּלוֹמַר אֲכִילָה, הַפְרָשָׁה, וּכְאֵב וּבְכִי צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל עָמֹק.

בַּאֲגַרְטָל

פְּרָחִים שֶׁנִּקְנוּ לְשַׁבָּת. הַמַּיִם עוֹמְדִים מִתְאַדִּים. מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת אַהובָתוֹ ומַפְסִיק לְדַבֵּר אִתָּהּ גַּם בַּמַּחֲשָׁבָה. כְּנַף פַּרְפַּר יְבֵשָׁה נָחָה עַל הַשֻּׁלְחָן כְּעָלֶה קָמֵל כּמִי שֶׁנִּתֵּק קֶשֶׁר עִם הוֹרָיו.

שִׁירָה הִיא

לְהַגִּיד: יָפֶה אֲבָל אֲנִי מִתְנַגֵּד. אוֹ לְהַגִּיד: אֲנִי מִתְנַגֵּד אֲבָל זֶה יָפֶה. אוֹ בְּקִצּוּר: אֲבָל זֶה, אֲבָל יָפֶה. אוֹ יוֹתֵר בְּקִצּוּר: אֲבָל.

הַגֵּרוּשׁ הַגָּדוֹל

"יש מגעים מתקדמים בין ישראל למדינה השלישית באפריקה באשר להסכם גירוש מבקשי מקלט מישראל" (כאן 11, אפריל 2018) תְּמוּנַת תִּיקִים פְּזוּרִים, מִזְוָדוֹת יְתוֹמוֹת, רַכָּבוֹת מְלֵאוֹת אֲנָשִׁים כְּבָקָר, רעש גַּלְגַּלֵּי עֲגָלוֹת מִתְנַהֲלוֹת בִּכְבֵדוּת בְּדַרְכֵי סְפָרַד וּפוֹרְטוּגל, ורֵיחַ יָּם מְּעֹרָב בִּסְחִי בֶּטֶן הָאֳנִיָּה הָרוֹמִית, וַעֲבָדֶיהָ. וְהַגֵּרוּשׁ הַגָּדוֹל הַבָּא. בְּלִי תְּמוּנָה, בְּלִי רַעַשׁ, בְּלִי רֵיחַ. רַק שְׁטָרוֹת כֶּסֶף, מְטוֹסִים סְטֵרִילִיִּים וְהֶסְכֵּמִים עִם מְדִינָה שְׁלִישִׁית.

שְׁלָחִין

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן תָּיו שִׁין נוּן גִּימֶל עָמַדְתִּי נוֹחַ, בֵּין מַאֲרָבִים, נֶשֶׁק תִּשְׁעִים מַעֲלוֹת בְּרַחֲבַת הַדֶּגֶל בְּבִּינְת גְ'בֶּל. לִזְכֹּר אֶת הַמֵּתִים בְּתוֹךְ הַתֹּפֶת הָיָה נְשִׁיפָה חַדָּה וַאֲרֻכָּה עַל גֶּחָל שֶׁמִּתְאַכֵּל. מֵאָז כְּדֵי לְהִתְפַּנּוֹת בְּמַאֲרָב חוֹדֵר הָיִיתִי מוֹרִיד הַסַּרְבָּל וְהַנַּעֲלַיִם שָׂם הַנֶּשֶׁק רָחוֹק. לֹא לָקַחְתִּי שׁוּם דָּבָר בִּרְצִינוּת. בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן תָּיו שִׁין סָמֶךְ בֵּית עָמַדְתִּי נוֹחַ, בֵּין פְּתִיחוֹת צִיר, נֶשֶׁק תִּשְׁעִים מַעֲלוֹת בְּרַחֲבַת הַדֶּגֶל בִּנְצָרִים. לִזְכֹּר אֶת הַמֵּתִים בְּתוֹךְ הַתֹּפֶת הָיָה חַיָּה בּוֹרַחַת מִפְּנֵי חַיָּה וּנְתִיבֵי הַהִשָּׂרְדוּת נִגְלִים לָהּ. מֵאָז כָּל פָּגָז שֶׁהָיָה לִי בַּקָּנֶה נוּרָה. כֻּלָּם רָצוּ לִהְיוֹת אִתִּי בַּטַּנְק. לָקַחְתִּי הַכֹּל בִּרְצִינוּת. לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן, פָּגַשְׁתִּי אֶת מַרְקוֹבִיץ', הַטַּעַן, בְּעֵמֶק רְפָאִים. צָחַקְנוּ עַל הַפַּעַם שֶׁרִסַּסְנוּ, כְּמוֹ מְטֹרָפִים, שְׁנֵי גִּבְעוֹלִים שֶׁזָּעוּ בָּרוּחַ צְפוֹנִית לְבַּרְעַשִּׁית. הָיִינוּ מַמְטֵרוֹת מַשְׁקוֹת אֶת הָעוֹלָם, וּמִתְרוֹקְנוֹת וְהַצְּחוֹק, שָׁנִים אַחֲרֵי, יָנַק אוֹתָנוּ מִן הָאֲדָמָה.

וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה

וּתְשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה מִתְדַפֵּק בִּי תֻּפֵּי טָם טָם בַּכְּנִיסָה לִמְקוֹם חֶטְאִי. אוּצ'וּבָה נִצְעַק אליי מִן הַשָׁטִיחַ, אוּצ'וּבָה מִן הַשֻּׁלְחָן אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה אוֹתיוֹת פּוֹגְעוֹת בִּי, וּמִלִּים, וַעֲלִיבוּת פוֹשָֹה עַל פְּנֵי רַגְלָי, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה הַדֶּלֶת עוֹד פְּתוּחָה, רֵיחַ הַכְּלִימָה עוֹד מִתְפַשֵּׁט בְּחדר-הַמַּדְרֵגוֹת, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה וִירִיעוֹת מִסְּתַמי הַלֵּב מִתְנוֹפְפִים אֲחוּזֵי תְּזָזִית, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה אֲנִי כּוֹרֵעַ, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה אֲנִי צוֹרֵחַ, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה יָדִי מַכָּה עַל הָרִצְפָּה, אוּצ'וּבָה אוּצ'וּבָה, עַל הַסַּפָּה, עַל הַקִּירוֹת הַמִּתְקַלְּפִים. * לוּ אָחַזְתָּ בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹתַי, הָיוּ שִׂפְתֵי לָשׁוֹן הָרַע שׁלִּי נִקְרָעוֹת, קְרָבַיי הַמְזַמְזְמִים אַשְׁמָה הָיוּ נִפְעָרִים כְּכַוֶּרֶת, רַגְלָיי הָיוּ נִשְׂרָכוֹת כְּגוּף מֻכֶּה רָזוֹן, עֵינַי הָיוּ נִפְעָרוֹת כְּגוֹזָל רָעֵב, הֲרֵי אַתָּה לֹא רוֹצֶה שֶׁאֵלֵךְ בְּחֻקּוֹתֶיךָ. * צִדְקוֹתַי נוֹטְפוֹת אַהֲבָה עצמית, מַרְעִישׁוֹת כְּבָלוֹן רָטֹב, מִשְׁתַּטְּחוֹת לְפָנַי כְּכֶבֶשׁ, פַּעֲמוֹנַי מְצַלְצְלִים וְדִנְדוּנַם מַחֲרִיד שׁוֹט הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא. לִקְרַאת הַצּוּק, מַצְחִיק, אֲנִי חוֹשֵׁב עַל הַיּוֹם-טוֹב שֶׁאֶעֱשֶׂה לְאֹהָבַי.

יֵשׁ

"אֵין דָּבָר מִחוּץ לְאָדָם אֲשֶׁר יוּכַל לְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּבֹאו אֶל־קִרְבּוֹ כִּי אִם־הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ הֵמָּה יְטַמְּאוּ אֶת־הָאָדָם", מרקוס ז', 15

לֹא יֵשׁוּ, טֻמְאָה הִיא שֵׁם נִרְדָּף. עַמּוּד עָנָן אִישִׁי בְּעוֹלָם עוֹיֵן. יֵשׁ הַמְּחַכִּים שֵׁשׁ שָׁעוֹת בֵּין אֲכִילַת בָּשָׂר לַאֲכִילַת חָלָב כִּי הָיוּ בְּסַכָּנַת מָוֶת אוֹ הִנְשִׁימוּ קָרוֹב מַעֲלֶה קֶצֶף, יֵשׁ הַדּוֹרְשִׁים לִרְאוֹת תְּעוּדַת כַּשְׁרוּת כִּי כָּל חַיֵּיהֶם לֹא הִכִּירוּ בָּהֶם, יש הַמַּפְרִידִים בֵּין בָּשָׂר לְחָלָב כִּי קָרְאוּ לָהֶם בִּשְׁמוֹת גְּנַאי כְּשֶׁהָיוּ קְטַנִּים, יֵשׁ הַמַּקְפִּידִים עַל שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה כִּי חָווּ אֹנֶס אוֹ הִתְעַלְּלוּת, יֵשׁ הַמִּתְיַחֲסִים לִגְבִינָה קָשָׁה כְּאֶל בָּשָׂר כִּי כְּשֶׁצָּעֲקוּ לְעֶזְרָה, בָּאֲפֵלָה, לֹא שָׁמַע אוֹתָם אִישׁ, וְיֵשׁ הַמַּחֲלִיפִים מַזְלְגוֹת בֵּין בָּשָׂר וְדָגִים כְּדֵי לִשְׁמֹעַ בְּשִׁקְשׁוּק הַכֵּלִים אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אֱלוֹהִים.

מִזְבֵּחַ-הַנְּחֹשֶׁת

("וְעָשִׂיתָ מִזְבַּח עֲצֵי שִׁטִּים", שְׁמוֹת כז, א)

פַּעַם אֲנִי הָיִיתִי הַמִזְבֵּחַ וּפַעַם הִיא שִׂחֲקָה בְּיָעַי, וּמִזְרָקוֹתַי, וּמִזְלְגוֹתַי, וּמַחְתּוֹתַי. אֲנִי הָיִיתִי חוֹלֶה וְהִיא רוֹפְאָה, כִּתָּה אָלֶף וְגַן חוֹבָה, שַׂקִּיּוֹת הָיוּ כְּפָפוֹת, וְסוֹפָה שֶל הַסַקְרָנוּת, קָרְבַּנֵנוּ, הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת קָשֶה וְאַכְזָרִי, אַך כְּמוֹ חַיָּה פְּצוּעָה הִיא הִתְעַשְּׁתָה רָצִיתִי עוֹד וָעוֹד לְהָבִין אֶת גּוּפָהּ, וְאָז יָדַעְתִּי שֶכְּמוֹ יִצְחָק אֲנִי אֶהְיֶה בְּסֶדֶר וְגַם הִיא.

אֲנִי לֹא בָּטוּחַ

מָתַי אַתְּ גּוֹמֶרֶת. הָאֲנָחוֹת שֶׁלָּךְ מִתְגַּבְּרוֹת, הָאֲחִיזָה שֶׁלָּךְ מִתְחַזֶּקֶת. כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָךְ, לִפְעָמִים אַתְּ אוֹמֶרֶת גָּמַרְתִּי וְלִפְעָמִים אַתְּ אוֹמֶרֶת לֹא גָּמַרְתִּי. וַאֲנִי מַאֲמִין לָךְ.

20 טוֹקְבֵּקִים לְמוֹתִי

1. חֲבָל שֶׁמֵּת, נִשְׁמָע אָדָם מָה זֶה נֶחְמָד 2. עָשָׂה עַצְמוֹ פָּתוּחַ כְּלוֹמַר הָיָה סָגוּר. 3. הוֹרֵס הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנּוֹדָע סוֹף סוֹף הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. 4. מָה שֶׁהָרַג אוֹתוֹ, אִם אַתֶּם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי, אֵלֶּה הַסַּמִּים, סְלִיחָה, הִתְכַּוַּנְתִּי לִכְתֹּב הֶסְבֵּרִים. 5. הָיָה אַבָּא טוֹב, מֵעוֹלָם לֹא שִׂחֵק עִם יְלָדָיו. 6. הָיָה אִישׁ אֱמֶת, לֹא יָכוֹל הָיָה לְשַׂחֵק מִשְׂחָקִים וְלָכֵן כָּל הַזְּמַן כְּאִלּוּ מָלֵא חַיִּים, כְּאִלּוּ מָלֵא חֲבֵרִים. 7. סַךְ הַכֹּל מֶענְטְשׁ, זֶה שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה לְטַפֵּל בְּנָכִים לֹא הוֹפֵךְ אוֹתוֹ לְמִפְלֶצֶת. 8. מַשֶּׁהוּ הִתְעוֹרֵר בּוֹ כְּשֶׁיָּרוּ עָלָיו כְּאִלּוּ הִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַנָּכוֹן. 9. עַד שֶׁמָּצָא אַהֲבָה. כּוֹאֵב הַלֵּב. 10. זֶה לֹא פֵיְק? פַּעַם אַחַת הוֹדִיעַ שֶׁהוּא חוֹלֶה אַהֲבָה וְהִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא. 11. לֹא הִתְעַנְיֵן בְּכֶסֶף אוֹ בְּהַכָּרָה אֲבָל חָשׁ בְּחֶסְרוֹנָם. 12. זוֹכֶרֶת שֶׁיָּצְאָה לוֹ נַזֶּלֶת בְּכַמּוּיוֹת בָּאוֹטוֹבּוּס חֲזָרָה מִיְּרוּשָׁלַיִם בְּטִיּוּל הַתְּנוּעָה וְצָחַקְנוּ עָלָיו 13. הַכֹּל הָפוּךְ אֶצְלוֹ. בַּחַיִּים הָיָה מֵת וּבַמָּוֶת חַי. 14. אֵלֶּה הַסְּתִירוֹת טֶמְבֵּל. אָכַל כְּמוֹ מְשֻׁגָּע, וְרָצָה לִרְזוֹת, שָׂנָא דִּבּוּרִים, וְנִהֵל שִׂיחוֹת רְחוֹב, רָצָה גְּאֻלָּה, וְנִרְתַּע מִן הַדָּת, חַי פּוֹלִיטִיקָה, וְנִגְעָל מִמֶּנָּה, רָצָה תִּינוֹק, וְרָצָה לָמוּת כְּשֶׁנּוֹלַד לוֹ. אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת כָּכָה? 15. הֲצָצָה לְחֶשְׁבּוֹנוֹת הַבַּנְק שֶׁלּוֹ תַּסְבִּיר הַרְבֵּה מִשִּׁירָיו. 16. מוּזָר. דַּוְקָא מִי שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתוֹ הִסְפִּידוּ אוֹתוֹ. 17. מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ מַשֶּׁהוּ עַל פִּרְטֵי הַשִּׁבְעָה? נִרְאֶה לִי הוֹלֵךְ לִהְיוֹת מְעַנְיֵן. 18. הַבֶּנְאָדָם מֵת. עִזְבוּ אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט. 19. כָּל הַזְּמַן דִּבֵּר עַל דִּיאָלוֹג. 20. נַרְקִיסִיסְט. אֲנִי מִתְעָרֵב שֶׁהוּא קוֹרֵא עַכְשָׁו אֶת הַתְּגוּבוֹת הָאֵלֶּה

מחקר והוראה

אלדן חוקר ומלמד משפט עברי, תורת המשפט, משפט וספרות, ודת וניהול סכסוכים. בהוראתו הוא קורא במקרא, במשנה, בתלמוד ובספרות לצד תיאוריה משפטית, כדי לבחון סמכות, התנגדות, פיוס והאפשרות לחיות עם מחלוקת.